יהודי אחד (לא משנה מאיזו עדה)
ניגש אל רבו בסיום תפילת ערבית של ערב שבת.
״כבוד הרב, יש לי שאלה כבוד הרב״
״בכבוד״ קד בפניו הרב.
״בכל ערב שבת לאחר הארוחה, אני אחראי לשטוף את הכלים. וזה המון כלים לשטוף״
״בן פורת יוסף״ נכנס בדבריו רבו.
״כבר מיום שישי בצהרים אני מצטער מהמחשבה על כך כבוד הרב, ויוצא שזה גורם לי צער בערב שבת״
״צער הוא מין השטן״ משיב הרב בחיוך סגור
״מה עלי לעשות?״ שואל היהודי
״תנסה בשבוע הבא להשתמש בכלים חד פעמיים״
היהודי נישק את ידו של רבו ויצאו לדרכיהם
לאחר שבועיים שוב פגש היהודי את רבו
״צדיק, איך הייתה ארוחת ערב שבת עם כלים חד פעמים?״ התעניין רבו. ״וואלה כבוד הרב, מה אני אגיד לך?! אתה יודע איזה קשה זה לשטוף כלים חד פעמים?״
כל כך קל לסבך את החיים יותר ממה שהם. אבל עוד יותר קל לתת לחיים צ׳פחות על הגב ולהגיד להם : ״שיחקתם אותה-חיים שלי אתם!״

